החלטה בתיק ת"א 54124-08

מבוא

התובע נפגע בתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה ביום 10.6.04. המל"ל קבע לתובע נכות צמיתה לפי סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "הפלת"ד").

ביום 12.8.10 הגיש התובע את ראיותיו. לאחר מכן התקיימה ישיבת קדם משפט, במסגרתה התייחסו הצדדים לראיות שהוגשו ולאלו שלא הוגשו.

בפתח ישיבת ההוכחות ביקש ב"כ התובע להשלים בקצרה את עדות התובע לעניין ארועים מאוחרים למועד הגשת התצהיר, וניתנה לו רשות לעשות כן.

לאחר מכן נחקרה אחות התובע ולאחריה התובע.

העתירה להגשת דפי חשבונות בנק

לקראת סיום עדות התובע, עתר בא כוח התובע לאפשר לו להגיש דפי חשבונות בנקים של התובע, החל ממועד מוקדם לתאונה ועד היום, וזאת כדי לעמוד על היקף פעילותו בתחום השקעות בניירות ערך. ב"כ התובע ציין כי עתירה זו נועדה להפיג כל חשש של ביהמ"ש ביחס לתחומי עיסוקו של התובע לאחר התאונה, ובהתייחס לשלב הדיוני של הבקשה, ציין כי אין לו התנגדות שב"כ הנתבעים יחזור ויחקור את התובע על החומר שיוגש במידת הצורך.

ב"כ הנתבעים התנגד לבקשה. הוא ציין כי לא הייתה מניעה שהתובע יצרף את החומר בשעתו כמוצג מטעמו, הדגיש כי הבקשה אינה נובעת מחקירתו שלו בקשר לסירוב התובע להציג חומר במל"ל, וטען כי בשלב מאוחר זה יש בכך פגיעה בניהול ההליך מטעמו.

שקלתי את הבקשה, הן מבחינת עיתוייה והן לגופו של עניין, והגעתי למסקנה כי בשלב זה של ההליך אין הצדקה להיעתר לבקשה.

התובע, כאמור, פנה בשעתו למל"ל ושם נקבעה נכותו.

במסגרת מגעיו עם המל"ל סירב התובע להציג לעיון הגורמים המוסמכים במל"ל את דפי החשבונות האמורים, לאחר שהתבקש לעשות כן, אף במחיר הסיכון שלא תידון הפעלת תקנה 15, כפי שאכן היה בסופו של דבר. התובע אינו מכחיש את סירובו האמור, ובמהלך חקירתו לא ניתן לכך הסבר מניח את הדעת, זולת טענתו כי הוא קנאי לפרטיותו, וחשש מהנבירה במסמכי הבנק שלו.

בהמשך, הגיש התובע את תצהירו בהליך שלפני בחודש אוגוסט 2010, וגם במסגרת ההליכים בביהמ"ש בחר התובע שלא לצרף כל נתונים כספיים ביחס לחשבונותיו, והיקפי עיסוקו בהשקעות בני"ע, וחזר וציין כי הוא חש אז והיום שמידע כזה פוגע בפרטיותו, והדרישה לחשיפתו מקוממת ומשפילה (ס' 14 לתצהיר). למותר לציין כי התצהיר נערך על ידי בא כוח התובע, אשר יש להניח הבהיר לתובע את המשמעויות שעלולות להיות להצגה חסרה של עובדות רלבנטיות.

והנה, רק בשלבים סופיים של חקירתו הנגדית, ורק במענה לשאלת בית משפט שינה התובע את עמדתו, והביע נכונות להצגת החומר אם הנתבעת 1 מעוניינת לראותו ובמימונה. לא ניתנה כל הבהרה שהיא בכל הנוגע לשינוי בעמדת התובע באותו שלב, ולביהמ"ש לא הוסבר לאורך כל העדות מדוע הנתונים ביחס להיקף פעילות התובע בהשקעות אישיות בני"ע לאחר התאונה לא פורטו בצורה ברורה ומסודרת בלוויית שנות פעילות וסכומי הכנסות במסגרת התצהיר, שעה שהיה ברור מן ההליכים המקדמיים שנושא זה מצוי במחלוקת.

בנסיבות אלה, מקובלת עליי טענת הנתבעים כי אין כל הצדקה להתיר בשלב זה של הדיון הגשת חומר נוסף מטעם התובע, במיוחד לאור העובדה שלא הייתה כל מניעה להגשתו כדין במסגרת התצהיר. אין בעובדה שב"כ התובע נכון לאפשר חקירה נגדית משלימה ביחס למסמכים כדי לרפא את הפגם.

הגשת התצהירים והראיות במועדים שנקבעו על ידי בית משפט, ובמקשה אחת, נועדה לקדם את ניהולו של ההליך הדיוני בצורה תקינה ויעילה, ונועדה לאפשר לכל צד לנהל את ההליך המשפטי ולכלכל טיעוניו בהתבסס על חומר הראיות שהוגש כמו גם זה שלא הוגש. במקרה שלפניי, התרשמתי מההליכים המוקדמים, כי הצדדים כלכלו צעדיהם מתוך מחשבה ובחירה ביחס לחומר שהוגש, ולא מצאתי כי מתקיימת בנסיבות אלה הצדקה לשינוי והיפוך הסדרים שנקבעו בדין ובהחלטות שיפוטיות.

משכך, אינני נעתרת לבקשת התובע להגשת דפי חשבונות בנק מטעמו.

העתירה למינוי מומחה תעסוקתי

ב"כ התובע עתר טרם ניהול ההוכחות למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום התעסוקתי כדי שזה יעמוד על התפקודים שיכול התובע לבצע ואלה שנבצר ממנו לבצעם, והמגבלות התעסוקתיות הנובעות ממצבו, בין בתחום עיסוקיו הקודמים כנהג חלוקה או במכונאות רכב, ובין בתחום התעסוקתי הכללי. ב"כ התובע תמך טיעוניו בפסיקה, והדגיש כי בקשתו מקבלת משנה תוקף לאור העובדה שהתיק מבוסס על קביעת מל"ל, ואין מומחה רפואי שיכול להדרש למגבלות. בנוסף, הדגיש ב"כ התובע את העובדה שהתובע הלכה למעשה אינו עובד מאז התאונה, נתון שלשיטתו מעיד על השפעתה הקשה של הפגיעה והנכות על תפקודו התעסוקתי של התובע.

טיעון ב"כ התובע הושלם בתום ישיבת ההוכחות, והוא הדגיש את אי הבהירות והעמימות הנותרת ביחס למצב התובע בהעדר התייחסות של מומחה למצבו הרפואי בכלל ולקשייו התעסוקתיים בפרט.